“פינוי בינוי” נשמע כמו הבטחה קוסמית לדיירים ויזמים. הדיירים מתפנים מדירתם הישנה לטובת מגורים זמניים אשר ממומנים ע”י היזמים. הבניינים הישנים המוכרים והידועים נהרסים ובמקומם נבנים בניינים חדשים ומודרניים. לאחר הבנייה הדיירים זוכים לדירה חדשה וגדולה יותר עם מפרט טכני עשיר הכולל מעליות, חדרי ביטחון, מחסנים, מקומות חניה פרטיים, מועדון דיירים, חדרי אופניים, מרחבים ירוקים וזה עוד לא הכול כי גם בהיבט הרחב הדיירים זוכים לשיפור מראה השכונה, הוספת גני משחקים, חידוש התשתיות ואפילו הקמת מרכזי קניות ובילוי משכך זוכים גם להתייקרות הנכס והשכונה.

נשמע טוב מידי כדי שיהיה אמיתי? לפעמים. דיירי הגיל השלישי חווים חששות אמיתיים בזמן שכל היתר קופצים ישר לשורת הרווח האישי שמפיקים בהליך זה.

תהליך “פינוי בינוי” או בשמו המודרני “התחדשות עירונית” הינו תהליך ארוך ומלא אתגרים המתפרש על פני שנים ארוכות בהן יש וועדות, אישורי חריגים, פגישות מול עיריות, ליווי של עו”ד וכד’ ולכן, אך טבעי הוא כי האוכלוסייה הבוגרת תעדיף נוחות על חדשנות ותתקשה בשינוי אקלים שכונתי. דווקא באזור גיל זה קשה יותר לעזוב את הפינה המוכרת והחמה לטובת שינויים לוגיסטיים כאלו ואחרים ולכן עלולה לוותר מראש על התהליך הכל כך כדאי.

המדינה החליטה להתחשב בקשיים אותם פוגשים הדיירים הבוגרים ולהעניק לבני הגיל השלישי הטבות מיוחדות עם תנאים מועדפים כי מעבר להיותם אוכלוסייה בוגרת יותר תוחלת החיים בישראל כמו גם במדינות המפותחות בעולם דוגמת: יפן, ארה”ב ומדינות רבות באירופה רק גדלה מתקופה לתקופה וזאת בזכות הרפואה המודרנית. עד כדי כך שניתן לומר מעט בוודאות שעד אזור גיל 85 אנחנו מנהלים אורח חיים עצמאי לחלוטין. אם בעבר רווח המונח “הצונאמי הכסוף” כדי לתאר אנשים בני 70+ כמבוגרים, שבריריים ותלותיים כיום המציאות היא שאנשים באזורי גיל 70 ו-80 תורמים לחברה ועתירי ניסיון וכישרון בתחומים מגוונים כגון: עסקים, תרבות או שלטון.

יחד עם זאת עם השנים מגיע הזמן בו יש ציפייה להישענות אחורה בבטחה בידיעה שיהיה מי שיאחז בנו ויסייע לנו לקום, כל פעם מחדש. בנקודה זו פרויקט פינוי בינוי מהווים עוגן לגיל הבוגר. המדינה הכירה בקושי התפעולי ובאה לעזרת ה”קשיש” עם הטבות מיסוי וזכויות ייחודיות. לטובת אוכלוסייה זו קיבצנו את הנתונים היבשים והטיפים החמים למהלך מיטבי:

החוק מגדיר “קשיש” אדם מגיל 70 והתגורר שנתיים רצופות לפחות בטרם המועד בדירה הקיימת, ללא קשר ליכולותיו האינטלקטואליות, כושרו הגופני וכיו”ב. לכן, מי שהיו “קשישים” עפ”י החוק ביום חתימת הדייר ראשון על ההסכם, להחלטת היזם להציע להם אחת מהחלופות הבאות:

1. שתי דירות ששווין המצטבר דומה לשווי הדירה המקורית.
2. דירה קטנה יותר אך בתוספת תשלום כספי עד לשווי הדירה המקורית.

מגיל 75 חובה על היזם להציע בנוסף להצעות מעלה גם חלופות מחוץ לפרויקט ולהחלטת הדייר הבוגר או בלשון החוק, “הקשיש” איזו חלופה לקבל.

1. מעבר לבית הורים בתוספת תשלומי איזון
2. רכישת דירה חלופית ששוויה דומה לשווי מהוון של דירת התמורה
3. קבלת סכום כסף אשר משקף שווי דירת התמורה כבר במועד הפינוי.
   

החלק החשוב בתהליך הוא הביטחון שחשים דיירי הגיל השלישי הנדרשים להתנתק מהדירה והסביבה המוכרת והידועה לטובת דירה וסביבה חדשה ועל כן אנחנו משקיעים זמן רב ומשאבים מרובים על מנת לסייע להם ככל הניתן, בקצב שלהם תוך סיוע בכל אבן דרך הנקרית בדרכנו כגון: אריזה ופריקה, סגירת הסכם לכל תקופת הפינוי על מנת למנוע טרטור נוסף ומייגע הכנסת אנשי מקצוע מתאימים לדוג’ עובד/ת סוציאלי וגרונטולוג לליווי אדוק לדיירים אלו בתהליך.

הטיפ החשוב ביותר שלנו הוא, לראות את ההזדמנויות לצד החששות, לבדוק את הפרטנרים לתהליך ולוודא כי אכן יש לכם על מי לסמוך, להישען תוך צעידה משותפת כתף לצד כתף אל עבר המטרה בסבלנות ואמונה להצלחה.